מכות מצרים – נקודות למחשבה

דם, צפרדע, כינים, דבר שחין ברד

נקודות למחשבה.

מה מטרת המכות? למה דווקא המכות הללו?

מהי מטרת כל מכה ומכה?

דם

שמות פרק ז פסוק כד ויַּחְפְּר֧וּ כָל־מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתּ֑וֹת כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר:

כמה זמן זה מתרחש?

כמה זמן אדם יכול לחיות בלי מים?

לפי המדע כיום – אדם יכול לחיות ללא מים – עד שלושה ימים.

אם כן, לאחר שלושה ימים היה צריך לראות את כל המצרים מתים?! וזה לא המצב. אז מה באמת קורה במכת דם…

מכת דם היא מיוחדת בזה שהיא לא מסתיימת בתחנונים של פרעה אלא מאליה לאחר 7 ימים. וכך אומר המהר"ל שהיה המכה 7 ימים, האבן עזרא אמר שזה היה רק שעה אחת.

לפי האב"ע הדבר מובן, לאחר שעה של שינוי פני הטבע, הספיקו הדגים למות ולהבאיש את ארץ מצרים. אבל לא היה חשש מוות. אך לפי המהר"ל ורוב הפרשנים – איך מתסדרים 7 ימים?

אנו רגילים למדרש שעם ישראל מכרו בסכום גבוה – רק אז, היה למצרים מים. אבל כמובן שזה לא כתוב בפשט. אולי ניתן לומר, שזו מכה שגם מצרים וגם ישראל שווים בה – כאן אנו לא קוראים שבני ישראל שונים מהמצרים.

וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־יָדְךָ֩ עַל־מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־נַהֲרֹתָ֣ם׀ עַל־ יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים:

במכה זו רואים שבכל מקווה המים לא היה מים – לכאורה גם בארץ גושן.

אבל בפסוק כד אנו מוצאים את הסיפור הבא:

ויַּחְפְּר֧וּ כָל־מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתּ֑וֹת כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר:

כתוב והדגה ביאור מתה, והמצרים – חופרים מסביב ליאור לשתות . נראה בפשט, שהמצרים חופרים מסביב ליאור – ושם אכן מוצאים מים.

אם כן, מהי מטרת המכה?

השם אומר לא באתי להרוג את המצרים אלא מה שבאתי להראות לך פרעה זה מי השם?

וזאת על ידי תהליך שיוציא אותך מהגאווה והבטחון השקרי של אני יאורי ואני עשיתני.

היאור – תפארת גאוותך, תהפוך לדם. היציבות שלך – תתערער.

לפי העקרון שיש כאן מסע אמוני שמתחיל במי השם אשר אשמע בקולו ומסתיים בחטאתי להשם אני הרשע והשם הצדיק

תפקידו של מטה האלוקים – יתחדד:

באיזה מטה מקיימים את המכות הראשונות?

אור החיים ואב"ע- יש מטה אחד מטה האלוקים שבו עושים את המכות, ולכן אהרון לוקח את 3 המכות הראשונות במטה של משה.

הרש"ר הירש אומר – אין כאן קסם של מטה, אל הקב"ה עושה את זה ולכן זה דווקא לא מטה משה, אלא מטה אהרון. כי זה לא מטה קסום אלא הקב"ה עושה זאת.

זהו לא  הארי פוטר ומטה הקסמים המיוחד. יש כאן נוכחות אלוקית שאיננה קשורה לאדם ספציפי בדוקא אלא לנוכחות שקיימת בכלל האנושות.

 

מכת כינים

שמות פרק ח

(יב) וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָק֘ אֶל־מֹשֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶֽת־מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

(יג) וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֗ן וַיֵּט֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־יָד֤וֹ בְמַטֵּ֙הוּ֙ וַיַּךְ֙ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה כָּל־ עֲפַ֥ר הָאָ֛רֶץ הָיָ֥ה כִנִּ֖ים בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

(יד) וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה:

(טו) וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּם֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְקֹוָֽק:

 

  • מהי מכת כינים?
  • מה מטרתה?
  • מדוע מופיע 3 פעמים עפר הארץ – מה הדגש כאן?

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת וארא פרק ח סימן יב

לפי שכל עפר הארץ היה כנם והחרטומים עומדים על הכנים ואין רגליהם נוגעות בארץ,

כל עפר הארץ הופך לכינים – הכל כינים אין אדמה!  אין יציבות! זה ממה מדוייק בפסוקים.

כאשר מרגישים חוסר יציבות, אין מקום לעמוד, לא מרגישים קרקע יציבה לעמוד עליה, מרגישים קרועים בין שמים וארץ ופונים אל האלוקים.

האב"ע כאן מדייק ואומר שהתהליך עוד הרבה יותר מדוייק ואיטי, הקב"ה מעביר אותם תהליך מעירעור המציאות האישית האגואיסטית, דרך החיבור אל האדמה והיציבות – בעצם העמידה.

עיבוד היציבות אומר האב"ע מביא אותם להבנה שיש כח אלוקי – לאו דווקא אלוקי ישראל, אלא כח עליון.

  • למה המצרים – הוכו בכינים? למה לא בפילים?
  • בני ישראל עבדו בפרך, מהי עבודת הפרך? עבודה ללא תכלית.

מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת וארא פרק ח סימן יב

[יב] כנים. למה. מפני שישראל שמו אותם המצריים מכבדי חוצות ושווקים, לכך נהפך עפרם לכנים. ולא היה שם עפר, שנאמר כל עפר הארץ היה כנים וגו' (פסוק י"ג): בגלל שביקשו מישראל לנקות את עפר הארץ בשווקים. זו עבודת הפרך.

בני ישראל נתבקשו לנקות – עפר וחול במקום שהוא כולו חול. אדם המתבקש לעשות עבודה כזו, מרגיש שאין לו שום סיכוי לסיימה וממילא אין לו שום תכלית בחיים, אין לו שום יציבות ועמידה.

כך מידה כנגד מידה – קיים הקב"ה עם המצרים. והפך את כל עפר הארץ למקום שאין בו מקום והגירוד האין סופי יוצר תחושה ללא תכלית.

  • בעל הטורים מביא שמשום שלא נתנו לעם ישראל ללכת למרחצאות ומתוך כך סבלו עם ישראל מכינים כך גם המצרים עתה סבלו מכינים.
  • הכתב והקבלה – רצו לאבד אומה שנמשלה לעפר – והיו לעפר הארץ, לכן הוכו בעפר…
  • הרש"ר הירש – הכינים הינם חיות שנהנות וחיות מדמם של אחרים – כך גם המצרים כמו הכינים היו נהנים וחיים מדמם של ישראל.

 

מכת דבר:

מהי מחלת הדבר?

ישנם שני סוגים:

  1. דבר שפוגע בבהמות – חיידק שהושמד בתחילת ה120.
  2. דבר שמופץ על ידי מכסמים.
  3. דבר של פעם, זו היתה מחלה שלא יודעים מה היא כיום.

מזה ערוב?

רש"י אומר חיות. הרש"ר הירש אומר חיית המדבר. בערוב הגיעו המון חיות מחוץ למצרים. לאן הלכו? אולי בכלל המצרים תפסו אותם והם נהנו מהם?

כאן מגיעה מכת הדבר ורוב החיות נהרגות – מליוני פגרים בכל רחבי מצרים.

מהי מטרת המכה?

המצרים עבדו את החיות והנה החיות עצמם מייצרות פחד מהם במכת ערוב, ומוות ומחלות במכת דבר, היציבות של הכלכלה האישית – נאבדת. ההון האישי מקבל מכה קשה. מעבר לזה, האמון בכוחות על ששומרים עלי – מקבל מכה אנושה ונעלם.

בתוך שעה לפי האב"ע – מתים רוב החיות.

 

למה הביא להם דבר?

מדרש אגדה (בובר) שמות פרשת וארא פרק ח סימן כ

ולמה הביא להם ערוב ?

לפי שהיו אומרים לישראל לצוד להם מיני חיות דובים ואריות ונמרים.

ולמה הביא להן דבר?

מפני ששמו ישראל רועי צאן ובקר בהרים ובמדברות, כדי שלא יפרו וירבו, אמר להם הקדוש ברוך הוא אני מביא עליכם רעה גדולה, מיד הנה יד ה' הויה במקנך וגו' דבר כבד מאד:

 

מכת ברד:

שמות פרק ט

(יח) הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־עָֽתָּה:

(יט) וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ:

(כ) הַיָּרֵא֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְקֹוָ֔ק מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ אֶל־הַבָּתִּֽים:

(כא) וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְקֹוָ֑ק וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה: פ

(כב) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה אֶת־יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־הָאָדָ֣ם וְעַל־הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כָּל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

(כג) וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־מַטֵּהוּ֘ עַל־הַשָּׁמַיִם֒ וַֽיקֹוָ֗ק נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְקֹוָ֛ק בָּרָ֖ד עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

(כד) וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי:

(כה) וַיַּ֨ךְ הַבָּרָ֜ד בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה מֵאָדָ֖ם וְעַד־בְּהֵמָ֑ה וְאֵ֨ת כָּל־עֵ֤שֶׂב הַשָּׂדֶה֙ הִכָּ֣ה הַבָּרָ֔ד וְאֶת־כָּל־עֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה שִׁבֵּֽר:

(כו) רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד:

(כז) וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְקֹוָק֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים:

(כח) הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְקֹוָ֔ק וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד:

(כט) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־כַּפַּ֖י אֶל־יְקֹוָ֑ק הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיקֹוָ֖ק הָאָֽרֶץ:

(ל) וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְקֹוָ֥ק אֱלֹהִֽים:

(לא) וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל:

מהי מטרת המכה?

המכה פוגעת בצומח – זאת המטרה!

אולי יש כאן אנטיתזה ליוסף שכלכל כאן את מצרים והיבול הפך אותם למעצמה אזורית ולעשירים.  פגיעה בדבר הזה – יש כאן פגיעה כלכלית ברמת המאקרו, קריסה של הכלכלה. אין יציבות לא בהון האישי ולא בהון הכלכלי של המדינה.

ואתה שלח העז את מקנך – פרק ט, פסוק יט. ביטוי מיוחד.

השם מבקש על ידי משה להחזיר את המצרים בתשובה, במצרים היו כאלו שיראו את דבר השם והיו כאלו שלא.

 

המטרה כאן כבר ברורה, הסיפור הוא לא מופע קסמים, אלא תהליך תודעתי:

עליך לא להסתמך על גאוותך, אישיותך, השפע הכלכלי האישי, השפע הכלכלי המדינתי, ולא על שום דבר. בסופו של יום עליך להיות הירא את דבר השם.

שנזכה.

שבת שלום